חולה סיעודי הוא אדם שמצבו הבריאותי והתפקודי ירוד כתוצאה ממחלה כרונית, ליקוי גופני או ליקוי מנטלי קבועים (כלומר, לא מדובר במצב זמני). החולה סובל מאחד או יותר מהמצבים הבאים: מרותק למיטה או לכסא גלגלים, אין לו שליטה על הסוגרים, הוא מתקשה בהליכה, הוא נזקק לסיוע ברוב הפעולות היומיומיות כגון קימה, שכיבה, לבישה ופשיטת בגדים, רחצה, אכילה ושתייה. חולה תשוש נפש הזקוק להשגחה (כגון חולה דמנציה) נחשב גם הוא לחולה סיעודי. 

בדף זה ריכזנו עבורכם מגוון של שאלות ותשובות בנושא.

שאלות נפוצות בנושא טיפול סיעודי

קצבת סיעוד ניתנת לאנשים שהגיעו לגיל פרישה, הגרים בבית וזקוקים לעזרת אדם אחר בביצוע פעולות היום יום, וכן לאנשים הזקוקים להשגחה בבית למען בטיחותם ובטיחות הסובבים אותם. הקצבה נועדה לסייע לקשיש ולבני משפחתו בטיפולו.
הקצבה משולמת לפי 6 רמות זכאות, וכן ניתן לבחור לקבל את הקצבה בכסף וגם בשירותי סיעוד. לקבלת מידע . מורחב על רמות הזכאות ועל אפשרויות הבחירה לחצו כאן. מידע נוסף באתר הביטוח הלאומי

לא. אם ההורים מקבלים קצבת סיעוד בכסף, זה לא נחשב כהכנסה ולא משפיע על הזכאות לקצבאות אחרות.​

בן משפחה יכול להירשם כמטפל ולקבל תשלום, רק אם הוא מועסק דרך חברת הסיעוד. העסקת בן משפחה כמטפל אפשרית רק באיזורים בהם מופעלת מערכת דיווח הנוכחות הטלפונית.

אם ההורים זקוקים לעזרה סיעודית באופן מיידי, ועדיין לא הסתיים הטיפול בתביעתם לקצבת סיעוד, הם יכולים לקבל באופן זמני וללא תשלום שירות טרום סיעוד מחברת סיעוד באזור מגוריהם. לאיתור חברת סיעוד לפי מקום המגורים לחץ כאן. לאחר שיסתיים הטיפול בתביעתם, תוכל להמשיך ולקבל את שירותי הסיעוד מהחברה שבחרת.

עובדים זרים זכאים לאותם תנאי העסקה להם זכאים שכירים ישראלים ובשל מעמדם המיוחד בישראל, הם זכאים גם לזכויות ייחודיות המסדירות את שהייתם בארץ.   

מידע נוסף תוכלו למצוא באתר כל-זכות  ובאתר משרד העבודה

תוכל לקבל את כל קצבת הסיעוד בכסף אם אתה מעסיק מטפל צמוד לפי התנאים האלה:
  • המטפל מועסק לפחות 12 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע.
  • המטפל אינו בן משפחה.
  • המטפל מועסק בשכר על פי חוזה כתוב.
  • אם אתה מעסיק עובד זר – אתה צריך שיהיה לך היתר של רשות האוכלוסין וההגירה להעסקת עובד זר, והעובד צריך להיות שוהה כדין בישראל. 

פרטים נוספים באתר הביטוח הלאומי

אם ההורה מאושפז בבית חולים, הם זכאים להמשיך לקבל את שירותי הסיעוד כרגיל בבית החולים לתקופה של 30 יום. אם האשפוז נמשך, תופסק להם קצבת הסיעוד מהיום ה-31 לאשפוז, והיא תחודש לאחר חזרתם לביתם.

הביקור נערך בישיבה בסלון או ליד שולחן, אלא אם יש סיבה רפואית שבגללה הקשיש לא יכול לקום מהמיטה. 

חל איסור מוחלט לבקש מהקשיש להדגים פעולות אינטימיות כמו להתפשט, להתקלח או לשבת בשירותים על האסלה.

בשאלון של המעריך קיים פרק מיוחד המיועד לכך. במצבים כאלה נדרשת נוכחות של בן משפחה בזמן הבדיקה, כדי שיוכל לתת מידע משלים על תפקודו של הקשיש.

שירותי הסיעוד כוללים ניקיון בסיסי של הבית: ניגוב אבק, טאטוא, שטיפת החדרים העיקריים שבהם המטופל משתמש וכדומה. פעולות הניקיון לא כוללות עבודות יסודיות כמו ניקוי חלונות, תריסים, קירות, ניקוי יסודי של תנור, הזזת ריהוט כבד וכדומה.

לרשימה מלאה של שירותי הסיעוד בבית המטופל לחצו כאן 

שירותי הסיעוד כוללים ניקיון בסיסי של הבית: ניגוב אבק, טאטוא, שטיפת החדרים העיקריים שבהם המטופל משתמש וכדומה. פעולות הניקיון לא כוללות עבודות יסודיות כמו ניקוי חלונות, תריסים, קירות, ניקוי יסודי של תנור, הזזת ריהוט כבד וכדומה.

לרשימה מלאה של שירותי הסיעוד בבית המטופל לחצו כאן 

אם אינך מרוצה מהמטפלת – פנה לחברה שמעסיקה אותה.
אם החברה לא פתרה עבורך את הבעיה, פנה למחלקת הסיעוד בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריך – לשליחת פנייה באינטרנט לחצו כאן. אנשי מקצוע (עובדת סוציאלית, אחות, פקיד תביעות) האחראים לביצוע החוק יטפלו בתלונותיך.

לא תחתום על שעות טיפול שלא ניתנו לך. אם המטפלת ממשיכה לבקש מהם לחתום על שעות שלא עבדה בהן, אנא פנו למחלקת הסיעוד בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריהם. ליצירת קשר עם ביטוח לאומי יש ללחוץ על הקישור

ניתן לבחור לקבל שירות מכל חברה הפועלת באיזור מגוריהם – לאיתור חברה לפי מקום המגורים הכנס לקישור

התשלום עבור שעת טיפול שמשולם לחברת הסיעוד כולל את שכר המטפלת, הזכויות הסוציאליות (מחלה, חופשה ופיצויים), הוצאות הנסיעה, וכן תשלומים עבור פיקוח והדרכה. מכאן הפער בין התעריף שאנו משלמים לחברה ובין הסכום שהמטפלת מקבלת לידיה.

נכון להיום על מנת לעסוק בטיפול סיעודי אין חובה לעבור הכשרה כלשהי – הדרישה של הביטוח הלאומי היא שעל כל עשר מטפלות סיעודיות שלוש יעברו הכשרה, או במילים אחרות: רק 30% מן המטפלות הסיעודיות בישראל מחוייבות לעבור הכשרה מקצועית. הסיבה המרכזית למצב זה היא העובדה כי קיים מחסור גדול במטפלות סיעודיות בישראל והרצון הוא לאפשר קליטה מהירה של כמה שיותר מטפלות סיעודיות על מנת לתת מענה מהיר לזכאי גמלת הסיעוד. מצב זה אינו אידיאלי וישנן קריאות רבות הקוראות לחייב את כלל המטפלות הסיעודיות לעבור הכשרה מקצועית מסודרת. 

מתוך כתבה באתר ISAVTA

  1. בעזרת לשכות פרטיות בעלות רישיון והיתר מרשות האוכלוסין לתיווך, הבאה וטיפול בעובדים זרים. מידע על כלל הלשכות ופרטי הקשר קראו כאן.
  2. בעזרת חברות סיעוד שלא עוסקות בהבאת והשמת עובדים, אך יקשרו ביניכם, המשפחה המבקשת, לבין לשכה פרטית עמה עובדים.
  3. איתור עצמאי של עובד שיש לו זכות להישאר בארץ ולהמשיך לעבוד, או מציאת עובד מחו”ל, וחיבור ללשכה פרטית.

לאחר 51 חודשים (שהם ארבע שנים ושלושה חודשים) בארץ, עובד זר אינו רשאי להתחיל העסקה חדשה אצל מטופל סיעודי ועליו לעזוב את הארץ. אם הוא ממשיך לטפל באותו מטופל סיעודי הוא רשאי להישאר כמובן. לכן, חשוב שתבחנו מול לשכת תיווך פרטית שהעובד הרלוונטי לא סיים את זמן שהותו המותרת בארץ.

מספר עובדות חשובות שיש לדעת בתחום העסקת מטפל זר:

  • עובד זר רשאי לעבוד רק באזור הגאוגרפי אליו שויך עם כניסתו לארץ.
  • לא ניתן להעסיק חוקית עובד זר אם אינו רשום בלשכה פרטית.
  • ·          כי כל חוקי העבודה הנהוגים בישראל, חלים ותקפים גם על עובדים זרים, כולל הדגשים לעובדי סיעוד. על-כן יש לתת להם את מלוא הזכויות הסוציאליות. מעביד (משפחה) המעסיק עובד זר ולא מספק את מלוא הזכויות עלול לספוג עונשים כבדים מהמדינה.
  • השכר הנהוג לעובדים זרים הוא שכר המינימום בישראל.
  • מספר שעות הזכאות להן זכאי מטופל ממבחני התלות של הביטוח הלאומי, מגולמים לכסף, ומועברים למטופל בכדי להשתתף בעלויות תשלומי השכר למטפל הזר. יש לסכם מראש את מטבע התשלום ישירות מול העובד הזר.
  • אם המטופל זכאי לפחות מ12 שעות שבועיות של מטפל, הכסף מהגמלה לא יעבור ישירות לחשבון שלו, אלא לחברת סיעוד אליה צריך להירשם (במקביל לרישום בלשכה פרטית) והיא תעביר את התשלום לעובד. לרשימת החברות לפי אזורים גאוגרפיים לחצו כאן.

לפרטים נוספים ומפורטים אודות העסקת עובד זר, ואודות תנאי ההעסקה להם זכאים העובדים הזרים ולהם המעסיקים מחויבים, קראו באתר משפחה מטפלת כאן.

  1. טופס תביעה לגמלת סיעוד (תוכלו להוריד את המסמך כאן).
  2. מסמכים רפואיים עדכניים (תמצית תיק רפואי, תרופות, סיכומי אשפוז ב-3 חודשים אחרונים וכד’).
  3. אישורי הכנסות של מבקש הקצבה ובן/בת הזוג עבור 3 חודשים אחרונים(אין צורך לדווח על הכנסות מקצבאות אחרות מביטוח לאומי או על קצבת ניצולי שואה).
  4. ייפוי כוח או צו אפוטרופוס (אם מגיש התביעה הוא אפוטרופוס).
  5. תעודת עיוור אם יש.

פרוט נוספים על תנאי הזכאות והליכי ההגשה ניתן למצוא באתר הביטוח הלאומי קראו כאן.

את התביעה והמסמכים עליכם להגיש באחת הדרכים הבאות

  • מילוי טופס תביעה מקוון באתר ביטוח לאומי, בצירוף המסמכים און ליין.
  • מילוי טופס תביעה באופן ידני (ניתן להוריד בקישור שצורף באתר ביטוח לאומי), ושליחתו בצרוף המסמכים באתר האינטרנט של ביטוח לאומי, או בדואר, בפקס או בתיבות שירות של ביטוח לאומי.
  • ניתן לבדוק כאן את הסניף הקרוב למקום מגוריכם והכתובות.

לאחר הגשת התביעה, ואחרי בחינת תנאי הזכאות הבסיסיים, התביעה תיבדק, וייקבע עם המגיש ביקור בית ע”י מעריך סיעוד, כדי לבחון את יכולת התפקוד בסביבה הביתית. רק במקרים מסוימים, ניתן לקבוע זכאות ללא צורך בבדיקת המעריך.

בנוסף, אם מבקש הגמלה מעל גיל 90, ניתן לבחור לבצע את ההערכה ע”י רופא מומחה בגריאטריה ולא ע”י מעריך סיעודי מביטוח לאומי.

המעריך הסיעודי יבצע את מבחני התלות והתפקוד בעזרת מבחן ADL.
מבחן זה בודק 6 מרכיבים של תפקוד עצמאי:

  • לקום ולשבת
  • להתלבש ולהתפשט
  • להתרחץ
  • לאכול ולשתות
  • לשלוט על הסוגרים
  • להתנייד

מי שאינו יכול לבצע 4 מתוך 6 הפעולות, זכאי לקצבת סיעוד מלאה, ומי שאינו יכול לבצע רק 3 מהפעולות זכאי למחצית מגובה הקצבה. אי יכולת לבצע 2 או פחות מהפעולות לא מזכה בקצבה כלל.

מי שאין ביכולתו לבצע בעצמו לפחות 50% מאחת הפעולות, ייחשב כמי שאינו יכול לבצע את הפעולה ב-100%.

ערעור על ההחלטה

ניתן לערער על החלטת ביטוח לאומי בנוגע לגובה בגמלה שאושר. כמו-כן, במידה וישנה הרעה במצב המטופל לאורך השנים, ניתן להגיש בקשה מחודשת של המצב. למידע נוסף קראו כאן.

מידע נוסף ועדכונים

לחצו כאן למידע על זכויות בני משפחה מטפלים באתר הביטוח הלאומי

חשוב להדגיש שבתקופה זו של ימי קורונה לא יישלח עובד מטעם ביטוח לאומי לצורך ביצוע הבדיקה. יש למלא טפסי תביעה באתר בצירוף אישורים רפואיים המעידים על המצב מרופא המשפחה, סטטוס חשבון עו”ש ועוד. לאחר מילוי כל הפרטים תיצור אחות מטעם ביטוח לאומי קשר טלפוני ותבצע ראיון טלפוני לאבחון בלבד. על סמך התשובות האישורים והריאיון תקבע הזכאות לסיוע.

  • השירות מיועד לאנשים עם מוגבלות העונים לקריטריונים של הביטוח הלאומי ועברו את מבחן התלות.
  • היתרים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד יוענקו רק במקרים חמורים בהם מטופל זקוק לטיפול וסיוע בביצוע רוב פעולותיו היומיומיות ובמהלך רוב שעות היממה.
  • מטופלים שלא עונים לקריטריונים לביצוע מבחן התלות של ביטוח לאומי עקב הכנסות גבוהות, רשאים להגיש בקשה לביצוע מבחן להערכת תלות ישירות מאגף הסיעוד.
  • במקרים בהם המטופל אינו מסוגל לקיים חובות כמעביד של עובד זר, מחמת גילו או מצב בריאותו, יש לציין בטופס הבקשה את פרטי בן המשפחה או האפוטרופוס החוקי של המטופל, שיהיה אחראי להעסקת העובד הזר.
  • תשובת אגף הסיעוד לבקשת ההיתר תימסר בדואר.
  • לאחר קבלת היתר להעסקת עובד זר, יש להירשם אצל אחת הלשכות הפרטיות הרשומות לצורך העסקת עובד זר.
  • ניתן לעיין באוגדן זכויות וחובות למטופלים ולעובדים זרים בענף הסיעוד

לחצו כאן לפרטים ולקבלת הטופס

את הבקשה לרישיון יש להגיש לרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. וועדה של הרשות מורשית לבקש מכם מסמכים וחוות דעת רפואיות וכל מסמך רלוונטי אחר על מנת לדון בבקשה. אישור הבקשה תלוי במבחן התלות שערך ביטוח לאומי (ותוצאותיו נמסרות ישירות לרשות האוכלוסין).

למידע נוסף ולקישור לטפסים הנדרשים ולהגשת הבקשה, היכנסו וקראו כאן באתר השירותים הממשלתי.

מי שלא נמצא זכאי לגמלת סיעוד עקב הכנסות גבוהות יצטרך לבצע מבחן תלות על-ידי רשות האוכלוסין וההגירה. למידע נוסף אודות בקשה לביצוע מבחן להערכת תלות של רשות האוכלוסין וההגירה, קראו כאן.
היתרים לעובדים זרים יש לחדש אחת לשנה. אם הצורך בעזרה נקבע לצמיתות או הבקשות הן עבור זקן מעל גיל 85, ההיתר יוארך אוטומטית ללא צורך בבקשת הארכה (כל עוד מתגורר בקהילה).